מושגים

מושגים

  • התנהגות מאתגרת התנהגות שכיחה החוזרת על עצמה. התנהגות שמעצם קיומה מהווה פגיעה באדם עצמו ו/או בסביבתו והתנהגות המגבילה את מרחב המחיה והתפקוד של הפרט. בהגדרה זו אינן נכללות התנהגויות שמהוות חלק בלתי נפרד מהלקות עצמה. התנהגויות מאתגרות מבטאות רצף – החל מאי תפקוד ועד לאלימות ישירה כלפי האדם עצמו או סביבתו. ההתנהגות נבחנת על פי קריטריונים של: שכיחות התופעה, עוצמתה, משכה ורמת הסיכון שהיא יוצרת. קריטריונים אלה גם ישפיעו על רמת המוגנות הנחוצה ועל סוג הטיפול שיינתן באותה סיטואציה.
  • התערבות מתוכננת התערבות מתוכננת מראש על פי תכנית טיפולית כתובה המבוססת על הערכת סיכונים ותצפיות והיא באחריות הצוות הרב- מקצועי ובמידת האפשר, גם של המטופל. התערבויות כאלו כוללות התערבויות פיזיות מגבילות.
  • התערבות בלתי מגבילה התערבות שמטרתה לסייע ולהוריד את רמת עצמת התגובה של המטופל כאשר הוא זקוק לעזרה. ההתערבות אינה כוללת פעולות המגבילות אותו בדרך זו או אחרת. האחריות להתערבות זו משותפת לצוות המטפל ולמטופל, במידת האפשר.
  • התערבות פיזית מגבילה כל התערבות הכוללת מגע בגופו של אדם בניגוד לרצונו ומשמשת בכדי להגביל את זכויותיו ו/או חופש התנועה שלו.
  • התפרצות/אלימות התנהגות מסוכנת של מקבל השירות כלפי עצמו ו/או הסובבים אותו, או התנהגות הפוגעת באופן משמעותי בתפקוד הסביבה או ברכוש.
  • ריסון/אחיזה פיזיים השימוש באמצעים אנושיים/פיזיים בכדי למנוע, להגביל את התנועה של כל חלק בגוף האדם ללא הסכמתו.‏
  • ריסון מכני השימוש בכלים/מכשירים כדי למנוע, להגביל את התנועה הוולונטרית של כל חלק בגוף האדם ללא הסכמתו.‏
  • ריסון כימי השימוש בתרופות או חומרים במטרה בלעדית בכדי לשלוט בהתנהגות.‏
  • הפרדה:
    • חדר רגיעה: השמת אדם בסביבה בה יש הפרדה לפרק הזמן הנחוץ עד שהוא מרגיש שהוא מסוגל לתפקד בצורה טובה שוב בסביבה המלאה. האחריות על יציאה מהחדר היא על מקבל השירות גם אם הכניסה אליו נכפתה עליו. (האחריות היא על מקבל השירות).
    • חדר פסק זמן: השמת אדם בסביבה בה יש הפרדה לפרק הזמן הכולל את הזמן הנחוץ עד שהוא מפסיק את ההתנהגות המסוכנת ועוד פרק זמן או פעולה הקבוע מראש. לדוגמא: X יצא מהחדר 5 דקות אחרי שהוא נרגע. או לחלופין X יצא מהחדר לאחר שהוא ירגע ואז יספור לאט עד עשר וכו'. (האחריות היא משותפת למקבל השירות ולצוות).
    • בידוד: השמת אדם במקום ממנו אין יציאה באופן עצמאי, לפרק זמן שאינו נקבע ע"י אותו אדם ולצורך התמודדות התנהגות מאתגרת.‏ (האחריות היא על הצוות).
  • הגבלה פיזית מינימלית (מכילה) התערבות שהיא:
    • אינה מגבילה או חודרנית יותר מאשר הכרחי בכדי למנוע נזק לאדם עצמו או לאחרים.‏
    • אינה כוללת שימוש בגרימת כאב או השפלה כחלק מהיישום שלה.
    • מבוצעת לזמן המינימלי הנחוץ למניעת נזק לאדם עצמו או לסביבה.‏
  • טיפול אברסיבי/עונש שימוש בגירויים תחושתיים, פיזיים ו/או רגשיים לא נעימים במטרה להפחית התנהגות לא רצויה. טיפול אברסיבי מתייחס גם למניעה של זכויות או צרכים.‏
  • מצב חירום – התערבות בשעת חרום מצב בו התנהגות מאתגרת מתרחשת בפעם הראשונה או לעיתים כה רחוקות שהיא בלתי ניתנת לצפייה. ההתנהגות מתרחשת בעוצמה ומשך כה גבוהים שסביר שהיא תגרום לנזק לאדם עצמו או לסובבים אותו ללא שימוש בהתערבות מיידית. אם ההתנהגות חוזרת על עצמה, תוכנית התערבות להתנהגות חייבת להיות מנוסחת.‏
  • פגיעה עצמית התנהגויות המבוצעות ע"י האדם עצמו בחזרתיות ומשנות או פוגעות ברקמות הגוף ללא מטרה אובדנית ברורה. חלק מביטויי ההתנהגות המאתגרת השכיחים ביותר: הטחת ראש במשטחים קשיחים, נשיכה עצמית, הכאה עצמית, תלישת שיער, קשירת איברים, החדרת חפצים לתוך איברים וכו'. התנהגות זו עשויה לבוא לידי ביטוי ברמות חומרה קלות עד כאלה המסכנות חיים. לפגיעה עצמית יש גורמים שונים.